אי אפשר אין מאין (חלק א')

אי אפשר אין מאין(חלק א' )

רינת הגיע אלי כי היא רוצה לרדת משקל.

 images (8)

רינת חיילת, בת תשע עשרה, בת בכורה במשפחה. הוריה התגרשו כשהייתה בת 11. לפני הגירושים היו חיים קשים בבית, התעללות פיזית ורגשית כלפי האימא וגם ממנה לא נחסך.

בתשאול אני אוספת מידע על הרגלי  חיים ובתוכנית לירידה במשקל אני אוספת מידע על הרגלי אכילה. מה גדולה הייתה הפתעתי. רינת חיילת, לא אוכלת בבסיס בכלל, עד שעה 4-5 כמעט לא כניסה כלום לפה אלא רק שותה, ואולי פרוסה או קרייקר אם הביאה מהבית. בהגיעה הביתה אוכלת ארוחה מלאה, ויוצאת לעבודה נוספת עד שעה 10 בערב. בבית לפעמים אוכלת משהו קל כמו בסקויט או יוגורט. זו תזונתה במשך השבוע. אני מזכירה שהיא היגיעה לטיפול ירידה במשקל. אמרתי לה: "קודם תתחילי לאכול, אי אפשר להוריד משקל ממה שאין."

דוגמא קלאסית שהרבה נערות נופלות לבור הזה.

מאוכל לא משמינים. משמינים: מאכילה לא חכמה, ממינונים לא מתאימים, ממרכיבי מזון גרועים ומחוסר פעילות של שרפת קלוריות עודפות, שהן מעבר לצרכי הגוף. צרכי הגוף הם: חלבונים, פחמימות, שומנים, סוכרים, מלחים ונוזלים במינונים קטנים בהתאם למשקל גוף, גובה ופעילות. אדם שעבודתו בישיבה ואדם חקלאי שעבודתו פיזית גם צרכי התזונה יהיו שונים.

אני נשאלת לעיתים קרובות: "האם תוספי מזון משמינים?" לא ולא. משמינים רק מתזונה לא חכמה ולא נכונה. משמינים אם האוכל הופך למזון מנחם של אכילה רגשית. יש ביטוי: "להשמין מאהבה", "להשמין מנחת", האם אומרים לרזות מכעס? לא.

אהבה היא באמת מזון נפשי ולפעמים אין צורך במזון פיזי, כי אהבה פותחת ומשחררת סרוטונין, כאילו אכלנו, אבל זו גם תחושה ממכרת. סרוטונין הוא הורמון השלווה, הרוגע והשובע והוא מוצב במרכז בעיות ההשמנה. אוכלים פחמימות, חלבונים, שומנים, רמת הסוכר בדם עולה, משתחרר סרוטונין מרגישים טוב, הכול נפלא. כעבור פרק זמן קצר, רמת הסוכר יורדת, הפרשת הסרוטונין נפסקת ומחפשים דרך לחזור לאותה הרגשה שחווינו קודם כשהיינו באיי.

טיולים למקרר ושם אוכלים בעיקר פחמימות ושומנים זמינים כמו בורקס או משהו מתוק כמו שוקולד, או עוגה או גלידה או פרוסה עם ריבה ושוב יש עליה מהירה של רמת הסוכר בדם משתחרר סרוטונין, מרגישים טוב ושוב ירידה וחוזר חלילה. כולם מכירים את המצב שלא אוכלים הרבה שעות כי אומרים אם אני מתחיל לאכול -לאסוגר את הפה ואת המקרר.

מההכרות שלי את המצב אצל מטופלים כשמחפשים משהו לאכול (לא תמיד מרעב אמיתי) בד"כ זה לא יהיה ביצה קשה, הוא ילך על חביתה. למה? השומן. אנחנו משתוקקים לשחרור סרוטונין. הגוף משדר ס ר ו ט ו נ י ן. אוכל שמן הוא אוכל טעים ומשהו מתוק עושה לנו טוב לגוף ולנשמה. סרוטונין…. זוכרים?

מה הצעתי לצאת מהמעגל הזה? לחיות על פי התוכנה שבאנו אתה לעולם. אנחנו יצור אבולוציוני. כולנו יודעים שתינוק אוכל כל 3-4 שעות. רבותי!!!!!!!! אנחנו עדיין עם אותה תוכנה. גדלנו בשנים התפתחנו בשכל, אבל התוכנה לא השתנתה. לאכול 3 ארוחות: בוקר,

צהריים, ערב, ועוד 2 ארוחות ביניים קטנות. זו התוכנה.

הרמב"ם אמר: "בבוקר אכול כמלך, בצהריים כנסיך, בערב כאביון". הוא ידע.

הדגש צריך להיות על ארוחת בוקר לתדלק אחרי צום הלילה.

אם לא מתדלקים הגוף מרוקן מיכלים וכשבא אוכל אל פינו קודם כל הגוף ממלא את המיכלים כלומר משלים את המינוס  ואח"כ לשימוש שותף. כולם מכירים את התהליך הזה מחשבון הבנק: יש מינוס בחשבון, נכנסת משכורת, קודם הולך לסגור מינוס והנותר לשימוש שותף. לפעמים הגוף מגדיל את הרזרבה לשעות דחק כמו להגדיל בטחונות. כך מתחיל תהליך השמנה בקטן שגדל עם הזמן, אך כשרוצים להוריד את המשקל שנצבר מגלים שזה מסע קשה. תהליך ירידה במשקל זה בפירוש מסע, שצריכים לגייס כוחות פיזיים וכוחות נפש, נחישות, רצון אמיתי ולקיחת אחריות, הטיפול הוא טיפול משולב להצלחת המסע.

תהיו איתי בחלק ב'. אכתוב על תהליך הטיפול ברינת שבעיקרו היה טיפול רגשי, שבמהלכו נפתחו ושוחררו  פלונטרים. צפו להפתעות מרתקות.

תודה שקראתם

לילית נתיבאור

תגובות, שאלות, ניתן לשלוח במייל

אתר: http://n.lilit-b.com

מייל: lilitba@zahav.net.il

נייד: 052-2925341  

בלוג: http://blog.tapuz.co.il/poriut1938

פייסבוק: לילית נתיב האור

בלוג: http://blog.tapuz.co.il/poriut19

ליצירת קשר: