כל מקרה שונה מהאחר. מקרה רביעי הוא ראיון. המשותף ביניהם הוא הכמיהה לילד ראשון או שני. הכמיהה הזו חזקה מהחיים.
מהכתוב, בולטות מסקנות, שנשים מוכנות להקריב הרבה למען השג את המטרה.
מסיפורי המקרים מודגשת חשיבות התזונה כדבר מרכזי.
התמקדות בתזונה ואורח חיים בריא יכול למנוע סבל או לקצר אותו:
א) מהצפת גוף האישה בהורמונים
ב) מחזורי הפריה. כל אחד משלושת המקרים שטיפלתי בהם הניבו תוצאות של ילד, מקרה ג' ומקרה ב' ללא הפריות ובמקרה א' רק התמקדות בתזונה הביא לשיפור איכות הזרע ולמצב של הפריה טובה שנקלטה.
ארבעה סיפורים אנושיים נותנים תמונה קשה על הנעשה בתחום זה.
המערכת הרפואית לא מתייחסת לנושא התזונה "כאילו אין לכך חשיבות" זה זניח למרות שיש מחקרים בעולם שנעשו על חשיבות התזונה. (מחקר ששודר בערוץ 8 שנעשה באנגליה) לעומת זאת מציפים את גוף האישה בהורמונים פעם אחר פעם ואפילו מבלי לבדוק את זרע הגבר (מקרה א' + מקרה ד'). במקרים רבים הבעיה היא בגבר שמתברר, רק לאחר מספר מחזורי הפריה שלא צלחו. בינתיים האישה מקבלת הורמונים ושואבים מגופה ביציות.
ארבעה סיפורים מציגים תמונה קשה על מה שנעשה בתחום הפוריות, אלה הם מקרים בודדים מתוך מקרים רבים.
במגזר הדתי (מקרה א') ובמגזר הערבי מוסלמי (מקרה ד') קיימת הסתרה מהבושה של אי יכולת להביא ילד. ההסתרה מביאה בדידות ודיכאון (מקרה ד') שמוסיפים לסבל הפיזי. מידה מסוימת של הסתרה יש אצל כל זוג שעובר תהליכי הפריה.
זוגות שמופנים להפריה לא מבינים מה בדיוק קורה להם, לא מסבירים להם את התהליכים, מריצים אותם מבדיקה לבדיקה, גורמים למתח ולחץ שמורידים את הסיכוי לקליטת הריון.
הזוגות האלה שואבים מידע מהאינטרנט, מידע הנמצא בשפע, אך מרוב מידע נשארים מבולבלים עוד יותר. אין הכוונה לשילוב תזונה וארח חיים בריא, אין הכוונה וליווי רגשי פסיכולוגי שזוגות בתהליך כזה זקוקים לו.
יש קבוצות תמיכה, זה בד"כ יוזמה פרטית או פורומים באינטרנט.
זעקתה של אישה. מקרה ד'
ראיון עם אישה שעברה ייסורים קשים.
הראפור והפתיחות היו מצוינים. שמחה להזדמנות להשמיע באזני מישהו את הזעקה הפנימית שלה כלפי המערכת שהיא מערכת תעשייתית על גופן של נשים שכמהות לילד.
היא זועקת מתוך הנכות הקשה שנגרמה לה מתרופות חיוניות ולא חיוניות שקבלה, לתקן את הכשל הרפואי. את הרשלנות הרפואית.
אישה שנשארה עם נכות לכל חייה.
