אנו שחיות עם הצלקת על גופינו לא צריכות לציין יום מיוחד, כל יום הוא לנו תזכורת, שלמדנו לצמוח, לאזור כוחות פיזיים ובעיקר נפשיים ולהמשיך הלאה.
לפני 28 שנים פגשתי את הסרטן בגופי. אירוע טראומתי ששינה את חיי.
"למדתי להעריך את גופי רק לאחר שננגס על ידי הסרטן"
חוויה טראומטית שלקחה אותי לאורך השנים למסע ארוך לפגוש נשים וגברים שחוו טראומה זהה של סרטן השד, מי מהם לפני שנים ומי מהם בשנים האחרונות.
שמעתי את סיפוריהם, הקשבתי לרגשותיהם, ואספתי אותם לספר "פרפרים חופשיים במגוון צבעים" שיצא לאור ונמצא למכירה בחנויות הספרים.
אני מאחלת לכל הנשים, שאף אחת לא תחווה את החוויה הקשה הזו, כי הסרטן לא מבדיל בין גזע, דת, מצב כלכלי, אזור גאוגרפי, אפילו לא מבדיל בין נשים וגברים וגם לא בורר גיל כפי שתוכלו לקרוא בספר..
המסר החזק שעובר מהמרואיינים, לכו להיבדק.
הכירורג שד שלי שממליץ להיבדק מגיל.40
נשים יקרות, אל תדחו למחר. היום הוא היום החשוב לקבוע תור לבדיקה מצילת חיים.
