לחגוג את החיים

כוס התה המלאה

בסין מקובל להתחיל כל עבודה או פרזנטציה במשפט פתיח מיוחד במינו, מוטו, כזה שיביע את כל המשמעות של העבודה ויכניס את הקורא לאווירה המתאימה.
לעתים, גורל עבודה שלמה תלוי בדעה שקובע לעצמו הקורא בעת שנתקל במוטו. על כן, מרצה בכיר באוניברסיטה סינית היה מוכן לגמוע מרחקים עצומים בסין ולהגיע ברכבת לביתו של מסטר הידוע במשפטי המוטו המוחצים שלו.
לאחר דרך מתישה הגיע לביתו של המסתר. הוא היה נחוש לקבל את המשפט ולחזור מוקדם ככל שניתן כדי לחזור ולסיים את עבודתו. המסטר, לעומת זאת לא מיהר לשום מקום.
המרצה הודיע למסטר שאין ברצונו לגזול את זמן כבודו (בעוד שלמעשה הוא חרד לזמנו הפרטי שלו) אך נראה שהדברים לא נגעו למסטר כי הוא בחר לשפות מים על האש ולהכין תה לאורחו ולעצמו.
המרצה ניסה לרמוז ואפילו להאיץ אך המסטר בשלו, עוסק בקפידה בכלי הפורצלן ומוזג תה, וממשיך למזוג ולמזוג ולמזוג.
המרצה הביט בתה הניגר מן הכוס עד שלא יכל לשתוק יותר ואמר: “אבל אדוני המסטר, הכוס מלאה, לא יכנס כאן יותר תה…”
“אתה הוא כמו הכוס הזו” השיב המסטר, “לא אוכל להוסיף לך משהו חדש עד שלא תרוקן את הישן”

הערה משלי: 
לעתים מגיע תלמיד שסבור שכבר למד הכול.
עד שלא ייפנה מקום בראשו לדברים חדשים לא יוכל לקלוט אותם. עם זאת, המוח שלנו גדול מכוס תה ורחב מספיק כדי להכיל את כל הרשמים של העבר יחד עם אילו הנלמדים בהווה.
לכן אין צורך לרוקן את כוס התה שלנו אלא להגדיל אותה או להניח בצידה כוס ריקה נוספת. כך נוכל ליהנות מהידע החדש ולערבבו בהמשך עם הישן. 

ליצירת קשר: