"כי האדם עץ השדה
כמו האדם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע"
נתן זך
מדיטציה כדרך חיים.
מדיטציה לרוב מבוססת על השקטת המחשבות והתבוננות פנימה לעומק, במצב של רגיעה מוחלטת,
לצורך התחברות עם האני הגבוה או עם אלוהים.
מדיטציה היא שינוי מצב תודעה. מדיטציה היא שיחה והאזנה לתת מודע.
לפני הכניסה למדיטציה לרוב רצוי להגדיר נושא שמתלבטים לגביו או מחפשים תשובות לבעיה מסוימת.
איך אני נכנסת למדיטציה?
נשימות בין 5-ל10 דקות במרפסת באוויר פתוח. הנשימות מנקות מחשבות חוסמות ומטרידות, מנקות
פסולת ומעלות חמצן טרי למוח , אחרי זה קל להיכנס להרפיה מוחלטת ולהתחבר לתת המודע היודע כול.
נשימות עמוקות שאיפה איטית לספור כמה שאפשר, עצירת אויר 3-4 שניות ונשיפה איטית בספירה
כמה שאפשר. כל שאיפה אני שואפת בצבעים של צבעי הצ'קרות: אדום צ'קרת הבסיס, כתום צ'קרת
היצירה, צהוב צ'קרת מקלעת השמש, ירוק צ'קרת הלב, כחול צ'קרת הגרון, סגול צ'קרת העין השלישית,
לבן, זהב וכסף היא צ'קרת הכתר.
כל אדם יכול לתרגל מדיטציה. תרגול זה אימון. כמו כול סוג אימון מצריך התמדה.
כשנמצאים במצב מדיטטיבי עמוק, גלי המוח משתנים כמו בשינה למרות שנמצאים בערות מוחלטת.
עוברים לגלי אלפא במוח, גלים של מצב רגיעה. מאטים את קצב הלב ומרפים שרירים.
גלי אלפא מייצרים שקט, שתורם ליכולת ריכוז ושקט פנימי. כשמעמיקים במדיטציה, מצב בין ערות לשינה, עוברים לגלי תטא במוח.
גלי תטא הם שער הכניסה לאזור התת מודע ולתחושות רגיעה עמוקה. מתחברים ליצירתיות שבנו.
יוצרים בטחון קיומי ושקט פנימי עמוק.
במדיטציה יש מעבר מגלי ביתא לאלפא ולתטא. זה מה שקוראים "נים ולא נים".
מסרים:
מסרים מגיעים לפעמים בצורת סמלים, בדרך סמויה, לפעמים מגיעים כעבור זמן, לפעמים דרך אדם אחר… מסרים מגיעים בצורה של רגש כלשהו, יש מסרים נבואיים שיכולים להיות מסרים של אזהרה או מסרים טלפתיים.
אנחנו צריכים להיות פתוחים וקשובים לקלוט אותם ולהיות מודעים שאלה מסרים ולא לחשוב שהם סתם מחשבות שקפצו לנו. המחשבות שקפצו לנו אלה מסרים שלא תמיד הם המסרים שציפינו להם בהגיון הלוגי שלנו.
בד"כ מניסיוני במדיטציות, רמת המסרים מתאימה לרמה הרוחנית שהאדם נמצא. ככל שהוא עולה ברמה הרוחנית, כך המסרים ברורים ומחודדים יותר.
סיפור סיני עתיק:
מרצה בכיר באוניברסיטה מערבית גמע מרחקים בשביל להגיע למסטר הידוע בחוכמתו ובמשפטי המחץ שלו.
המרצה הודיע למסטר שאין ברצונו לגזול את זמנו היקר של המסטר, הוא רצה לקבל דברי חוכמה ומשפטי מחץ . דברי האורח לא נגעו למסטר, כי הוא בחר לשפוט מים על האש ולהכין תה לאורח.
המרצה חסר סבלנות, ניסה להאיץ במסטר, אך המסטר, עסוק בקפידה בכלי הפורצלן ומוזג תה, וממשיך למזוג תה… ולמזוג … ולמזוג …
המרצה הבכיר הביט בתה הניגר מן הכוס עד שלא ייכל לשתוק ואמר: "אדוני המסטר הכוס מלאה, לא נותר בה מקום ליותר תה…"
השיב לו המסטר: "אתה הוא כמו הכוס המלאה הזו"
"לא אוכל להוסיף לך משהו חדש עד שלא תרוקן את הישן."
מוסר השכל: אנחנו עמוסים במחשבות, בטרדות, בידע שאין לנו צורך בו ולא משרת אותנו עד שאין לנו מקום פנוי לקלוט ידע חדש או להקשיב למסרים. המסרים מגיעים במדיטציה:
בתקופה, לאחר מות בעלי, בין שבוע השבעה להכנת המצבה שקעתי בחיפוש מה לכתוב על המצבה, משפטים שיבטאו את רגשותיי. יום, יום ישבתי למדיטציה בין חצי שעה לשעה ובקשתי מההדרכה העליונה רמזים, הכוונה לאיזה ספר או מקור כלשהו. יום אחד זה היגיע כעין רוח חרישית עוברת כמו חוטי צלילים מתנגנים: " כי האדם עץ השדה…." יצאתי מהמדיטציה, ניגשתי למחשב לחפש מה אומר המסר שהיגיע. קראתי על עץ השדה שזה מהמקורות וגם של נתן זך וגם של שלום חנוך.
קשה לבטא במילים את רגשותיי שגאו , כי מילים אלה ביטאו את רגשותיי.
וכך כתבתי על המצבה:
" אדם ישר ואוהב
נטוע בארצו
"כי האדם עץ השדה
כמו האדם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע"
נתן זך
כל שנה באזכרה השיר מתנגן ליד הקבר.
אסכם בכך, שהבאתי דוגמה למסרים שמגיעים, ומענות לבקשות, תשובות לשאלות, ככל שאנו נפתח לקלוט, המסרים יגיעו ברורים יותר וחדים יותר.
