ר. אישה בת 28, מורה למתמטיקה במקצועה, רווקה. סוחבת על גופה משקל יתר שרוצה להוריד אותו. מספרת שהיא נלחמת במשקל מאז היותה ילדה.
אימא שלה הייתה מעירה לה גם לפני אורחים : “תפסיקי לאכול את שמנה”. מצב שנמשך שנים רבות. גדלה עם התסביך הזה “את שמנה”.
הערות אלה ליוו אותה וגרמו לה לאכול יותר בשביל להשתיק אותם ובעיקר התמכרה לממתקים. מצב זה נמשך בצבא ואח”כ באוניברסיטה וגם היום לא יכולה להשתחרר מהתסביך.
שלב ראשון כשמטופל מגיע אלי ולא משנה מה בעייתו הוא עובר אבחון לעומק. אני אוספת מידע רב ככל האפשר. מאבחנת מצב פיזי של הגוף ומצב רגשי, חוסרים תזונתיים, מצב הורמונאלי ועוד.
על פי המידע שאספתי אני בונה מערך טיפול.
בניתי לר. תוכנית תזונה אישית, שבנויה נכון לה, ארוחות פרוסות על פני היום. היה לי ברור שהתסביך הרגשי שגדלה איתו, הוא המפתח לשינוי שיבוא. לאחר שעשינו סדר במצב הפיזיולוגי, הדרך פתוחה לעבוד על המצב הרגשי. מצאתי שתהליכי NLP ודמיון מודרך מתאימים לאישיותה והיא התחברה לזה. בניית ראפור בינינו הוא שלב חשוב להתקדמות בתהליך.
באחד התהליכים בדמיון מודרך, ראתה את עצמה כילדה בתוך בלון שיש בו המון אוכל ואפשר לאכול כמה שרוצים ואף אחד לא מעיר הערות.
הבלון היה דימוי של הגנה מהעולם החיצון. בתהליכי NLP ודמיון מודרך קבלה כלים לשינוי גישה ותגובה למצבים בחייה.
ההתקדמות הפיזית והרגשית הלכו יד ביד והיא מרגישה שנושר ממנה עומס רגשי שקשור לדימוי העצמי שלה ולהערכה העצמית הנמוכה שיש לה.
בד בבד עם השתחררות מעומס רגשי נשרו גם קילוגרמים של משקל. מתחילה לקלף את “שכבות ההגנה” שעטפה את עצמה בהם.
בהמשך המפגשים שילבתי טיפולים בשיטה שפתחתי לשחרור מחסומים רגשיים. ככל שהיא “מגלה” יותר את עצמה ואת העוצמות הפנימיות שלה כך הקילוגרמים נושרים מעצמם. כמובן ששילבה פעילות גופנית, נרשמה לחדר כושר, כבר לא מתביישת בגופה, יוצאת לבילויים.
באחד הימים אני מקבלת הזמנה לחתונה שלה עם בחיר ליבה. אני מצטטת את דבריה:” לילית אני אוהבת אותך, את הרמת לי את המסך שחסם לי לראות את היופי בחיי ולטעום את טעם החיים.
כל מפגש בינינו היה מלא שמחה ואושר”. אחרי החתונה היא מגיעה להתחיל טיפול להריון.
בעזרת השם לא רחוק היום שתגיע הזמנה לברית או בריתה.