המלך שסבל מהפרעה דו-קוטבית

המלך שסבל מהפרעה דו-קוטבית. מטפורה מאת חורחה

היה היה מלך רב עצמה שמלך בארץ רחוקה. הוא היה מלך טוב, אבל הייתה לו בעיה: הייתה לו אישיות כפולה.

king of hearts

היו ימים שבהם התעורר אחוז תזזית, מלא אופוריה, מאושר.

כבר מהבוקר נראו ימים אלה נפלאים. גני הארמון נדמו יפים יותר בעיניו. משרתיו מסיבה לא ברורה היו נעימים ויעילים.

במהלך ארוחת הבוקר הוא נוכח שבממלכתו הופק הקמח הטוב ביותר ונקצרו היבולים המשובחים ביותר.

בימים אלה הפחית המלך מסים, התחלק בעושרו, העניק הטבות וחוקק חוקים למען שלומם ורווחתם של הקשישים. בימים אלה נענה המלך לכל בקשות ידידיו ונתיניו.

   {01B54493-4DD8-42D0-9324-B66FC286B069}_180_120

אבל היו גם ימים אחרים.

אלה היו ימים שחורים. כבר מהבוקר הוא הבין שהיה מעדיף להמשיך לישון. אבל כשהבחין בכך כבר היה מאוחר. הוא לא הבין מדוע משרתיו שרויים במצב רוח רע ולא משרתים אותו היטב. הארוחה הייתה פושרת, והקפה קר. בימים אלה נזכר המלך בהתחייבויות שנתן בזמנים אחרים ונחרד מהמחשבה שצריך למלא אותן עוד העלה מיסים, החרים אדמות ודיכא את מתנגדיו.

בימים אלה כשההווה והעתיד מילאו אותו בחרדות וטעויות העבר רדפו אותו, חוקק המלך חוקים נגד עמו והמילה השגורה ביותר בפיו הייתה "לא".

021

המלך שהיה מודע לתנודות במצבי הרוח כינס את כל החכמים, הקוסמים והיועצים של ממלכתו. "רבותי" אמר להם "אתם מכירים את השינויים במצבי הרוח שלי שאני סובל. כולכם נהניתם מהתרוממות הרוח שלי וסבלתם מכעסי. אבל הסובל העיקרי הוא אני עצמי, מפני שבכל יום אני מבטל את מה שעשיתי בימים טובים כשראיתי את הדברים אחרת.

רבותי, אתם חייבים לשתף פעולה ולמצוא לי מרפא, שיקוי או לחש שימנעו ממני להיות אופטימי עד כדי התעלמות מסיכונים ופסימי עד כדי דיכוי אהובי ופגיעה בהם." החכמים נענו לאתגר ובמשך כמה שבועות התעמקו בבעייתו של המלך. אף על פי כן, שום אלכימיה, שום כישוף ושום צמח מרפא לא פתרו את הבעיה.

images (5)

התייצבו היועצים לפני המלך והתוועדו על כישלונם. בלילה הזה בכה המלך. ביום המחרת ביקש אורח מוזר להיפגש עם המלך באופן רשמי. היה זה איש מסתורי, כהה עור, לבוש כתונת מרופטת שפעם הייתה לבנה.

"הוד מעלתו" אמר האיש והשתחווה, "במקום שממנו אני בא מדברים על מחלתך ועל ייסוריך. באתי להביא לך מרפא." ובהרכנת ראש, הושיט למלך קופסה עשויה עור. המלך ספק מופתע, ספק מלא תקווה, פתח אותה, בתוכה הייתה טבעת מוכספת. "תודה" אמר המלך בהתלהבות. "זאת טבעת קסם?" "כמובן" ענה העובר אורח, "אבל הקסם שלה פועל לא רק עם ענידתה על האצבע… בכל בוקר, מיד כשאתה קם, עליך לקרוא את הכתובת שעל הטבעת ולזכור את המילים האלה בכל פעם שתראה את הטבעת, על האצבע שלך."

המלך אחז בטבעת וקרא בקול רם: "דע שגם זה יעבור."

 

ליצירת קשר: