טיפול IPEC לילד בן שנה וחצי שאכל גלידה.
מה עושים כשקונים לילד גלידה וכעבור חצי שעה שפתי הילד מתנפחים? ברור שיש משהו בגלידה שגרם לילד תגובה אלרגית, אבל מה? כשעה לאחר מכן הנפיחות מהשפתיים ירדה. האימא הכירה אותי משנים קודמות שהיא עצמה טופלה על ידי, התקשרה וקבענו למחרת מפגש עבור הילד. האימא הכירה את שיטת IPEC לאבחון וניקוי אלרגיות.
טיפול IPEC הוא להשתמש במחשב הגוף שהוא מחשב על. כל המידע מצוי בכל תא ותא בגוף. בטיפול IPEC משתמשים בטונוס שריר לאבחון ואיתור אלרגיות והוא פועל כמו מכונת אמת.
האבחון הראה שמלבד האלרגיה לגלידה ולמרכיביה אין לו שום אלרגיות אחרות. התחלתי לחקור ממה עשויה הגלידה? מה המרכיבים שמשתמשים?
לייצור גלידה משתמשים בחומרים רבים וביניהם חומרים כימיים: חלב ו/או אבקת חלב, סוכר, אגוזים, קפה, קקאו או שוקולד (שהוא מורכב מחומרים שונים) חומרי טעם, צבעי מאכל,
חומרים מייצבים וחומרים מחלבים ,פיסטור החלב והקפאת המוצר המוגמר.
צבעי מאכל
למה מוסיפים צבעי מאכל וחומרי טעם לגלידות, ולמזונות שאנחנו אוהבים וצורכים? צבעים ססגוניים מושכים את עינו של הצרכן ילדים ומבוגרים.
מזונות בצבעם הטבעי אין בהם די למשוך את עין הצרכן. הצבע הוא פיתוי. (גם בטבע). לאחר שהעיניים קלטו, הפיתוי הוא לטעום ואם יש לנו זיכרון של המוצר הרי שהצרכן כבר מגיר ריר ומוכן לקנות.
זיכרון אומר: טעם, מרקם, חווית קניה.
יש צבעי מאכל כימיים שעשויים מנפט ויש צבעי מאכל שעשויים מחומרים כימיים אחרים ויש צבעי מאכל טבעיים ללא כימיקלים.
צבעי מאכל, וחומרי טעם כימיים עמידים בכל תהליכי הייצור, הם שומרים על צבעם, חיי מדף ארוכים, מוסיפים מהם כמות מזערית, והם זולים. צבעי מאכל וחומרי טעם טבעיים מאבדים חלק מצבעם בתהליכי הייצור כך שבמוצר המוגמר אין בהם די למשוך את עינו של הצרכן ויש צורך להוסיף מהם כמות גדולה, חיי מדף קצרים והם יקרים.
מערכת העיכול שלנו מגיבה לגירויים שהחושים מעבירים למוח: העיניים קלטו, האף הריח, גירויים אלה מועברים למוח, הפה מתמלא ריר שמרגיש לנו שאנחנו רוצים לטעום את המוצר.
ואם יש לנו זיכרון למוצר זה, הרי יש לנו חווית צריכה.
צבע הוא גירוי חזק.
שנים טוענים שלצבעי מאכל שבמזון יש תופעות שנגרמות כתוצאה של צריכה, החל מתגובות אלרגיות בילדים ומבוגרים, הפרעות קשב וריכוז ילדים ומבוגרים פריחות על פני העור ועוד תופעות.
יש מחקרים שנעשו בילדים: גיל 7-8 ובוגרים (עד גיל 18). על ילדים זה השפיע בהפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות ובוגרים לא הצליחו לסיים משימה פשוטה של תרגיל במחשב.
ילדים בגיל 3 לא הצליחו להתמיד במשחק עם צעצוע שניתן להם.
יש ארצות שאוסרות להשתמש בצבעי מאכל וחומרי טעם סינטטיים שעשויים מנפט, המובילה בהם היא בריטניה.
בארץ: ממצאים ולחץ צרכני הביאו לכך שיצרני מזון הבינו שהציבור רוצה מזון ללא צבעי מאכל וחומרי טעם ויצרנים עוברים לאופציה טיבעית.
חברות מדווחות על הוצאת רוב צבעי המאכל הכימיים ממוצריהם.
איך אפשר לדעת באיזה צבע עשו שימוש במוצר שקונים? אני ממליצה לקרוא בתשומת לב את התווית, מה מפורט ובאיזה צבע השתמשו ולא רק בגלידות, אלא בכל מוצר בייחוד מוצרים לילדים.
חפשו בויקיפדיה את הטבלה שמצינת את החומרים הבטוחים והחומרים האסורים לשימוש.
הטיפול בילד בן השנה וחצי היה סוג של עבודה בלשית. בגלידה יש כל כך הרבה מרכיבים שלא ניתן לבודד מרכיב אחד שהוא הגורם האלרגני.
כעבודה בלשית, רשמתי על דף כל מרכיב שיכולתי להעלות על דעתי שגלידה יכולה להכיל כמו חלב: שיש חלבון החלב וסוכר החלב, אבקת חלב, סוכר, חומרי טעם, צבעי מאכל, חומרים מייצבים, חומרים מחליבים ועוד חומרים שמרכיבים את המוצר הטעים הזה.
לאחר שבדקתי בשיטה קינזיולוגית ושללתי מרכיבים מהרשימה, נשארתי עם שני מרכיבים שהם אבקת חלב וצבע מאכל ורוד (תות). יתכן שיש צבעים נוספים אך זה מה שהאימא דווחה שהילד אכל. המשכתי לבדוק כל מרכיב בנפרד, התברר לי שרק השילוב של שני מרכיבים אלה הוא נותן תגובה אלרגנית. למה? ככה. אין הסבר.
אלרגיה מקודדת בזיכרון הגוף ומוטמעת בכל תא ותא וחשיפה לאותו אלרגן, הגוף מגיב. טיפול IPEC מטפל “בניקוי” הקידוד מזיכרון הגוף (delete).
לאחר הטיפול יש הימנעות מאכילה של המאכל לתקופה מסוימת. לאחר שהקידוד “נמחק”, הילד יכול לחזור לאכול גלידה. לחזור זה אומר הדרגתית כמו תינוק שמלמדים אותו לטעום מזון חדש.
הגוף בונה זיכרון חדש ללא תגובה. נתתי הנחיה להורים לקנות לילד גלידה באותו מקום ואת אותו צבע. למה חשוב באותו מקום? מפעלים שונים שמייצרים גלידה משתמשים בחומרים שונים איכותיים יותר או איכותיים פחות.
נשמור על בריאותינו ובריאות ילדינו.
