דיכאון לאחר לידה

כנטורופתית  ותיקה ומנוסה, צברתי ניסיון טיפולי רב בתחומים רבים,
בתינוקות מגיל חודש ועד מבוגרים בגיל 90.

אני רוצה לתרום מניסיוני, ובמאמר זה  אכתוב  על דיכאון לאחר לידה.
אף פעם יולדת לא מוכנה למצב כזה. זה יכול ליפול עליה בהפתעה, להשבית לה
את שמחת החיים והאושר מהמתנה שקבלה לחייה.
לא כול עצבות או מצב רוח או עייפות או סתם דיכי או חוסר שינה או שינויים
הורמונליים הם מובילים לדיכאון. זה הרבה יותר מורכב מסיבות רבות. דיכאון
נופל על האישה בהפתעה כמו ענן שחור שמותיר אותה חסרת אונים, אבודה
ואובדן שליטה לפעמים מוחלט. עלי לציין שגם גברים סובלים מדיכאון ליד האישה
מסיבות אחרות, כי ייצור קטן תפס את מקומם והזיז אותם הצידה.
דיכאון יכול להופיע שבועות ואף חודשים לאחר הלידה. עצבות ודכדוך חולפים
מעצמם עם קצת "עזרה מחברים או חברות".

נקודה שאני רוצה להדגיש:
לפתוח קבוצת וואטסאפ בלי להתבייש, לבקש עזרה, שיכינו אוכל או יעשו  קניות עבורכם, אפילו לארח לחברה שיהיה עם מי לקשקש, לצחוק לרכל.
אנשים אוהבים לעזור, לא תמיד יודעים איך. ברגע שמבקשים, הקהילה  מתגייסת.

מספר סימנים היכולים להצביע על מצב דיכאוני ואתן אחר כך דוגמאות.

• שינויים בתיאבון,
• שינויים בשינה למרות העייפות, או ישנוניות יתר,
• עייפות וחוסר אנרגיה אפילו בטיפול בתינוק,
• כעס ורוגז,
• בכי בלתי פוסק,
• כאבים פיזיים,
• הסתגרות ועד למצב אובדני או פגיעה בתינוק.

 מכיוון שפוגע במשפחה, עליה לשים לב לשינויים שהיולדת חווה.
הסיבות מגוונות ושונות מאישה לאישה.
היחסים בין בני הזוג מלפני הלידה, או יולדת חד הורית, הזקוקה לעזרה רבה יותר מהמשפחה, בן זוג נוטש.

 מצב פיזיולוגי:

• הגוף לאחר הלידה חווה "צניחה" הורמונלית שמשפיעה ולא רק אשמת הורמונים, אלא חומרים רבים שהגוף נותר מרוקן מהם.
• סיבות גנטיות של דיכאונות במשפחה.
• דיכאונות שהיו בעבר וטופלו ולאחר הלידה יכולים לצוף מחדש.
• דימוי גוף שהשתנה,
• קריירה או לימודים שנקטעו אפילו זמנית, מפירים את האיזון הרגשי.
• סיבה נוספת: בתקופת ההיריון האישה הייתה במרכז ההתעניינות ותשומת הלב הייתה מוקדשת לה. התעניינו ודאגו לה. ועכשיו איבדה את מרכז ההתעניינות שעבר לתינוק.
• עייפות וחוסר בשעות שינה, לפעמים אין דאגה למצב התזונתי שחשוב ביותר בתקופה זו.
• מרגישה "כלואה" בבית עם מטלות רבות שמעלה כעס שלא יודעת למי להפנות אותו ופוגע בה.
• מיעוט מפגשים עם חברות לסתם שעות של כייף. עכשיו החברות שלה הן אלה במצבה, מפגשים עם עגלות ולפעמים רוטנות. בחורף המצב יכול להחמיר.

אתן דוגמאות:

מטופלת שלי בת 41 הייתה בטיפול פוריות לילד שלישי, בא להם עוד ילד,
יש שני בנים בגילים 6  ו 9. בתשאול היא אמרה שהיא מטופלת בציפרלקס מאז שחוותה דיכאון לאחר הלידה הראשונה וגם השנייה וממשיכה לקחת.
כנטורופתית אני לא יכולה להוריד תרופות, אלא נתתי לה תחליף חומצה אמינית מסוימת  שידועה כתומכת במצב דיכאוני, ושלאט תוריד את הציפרלקס.
המשיכה כל ההיריון עם הציפרלקס. החשש מדיכאון שלאחר הלידה גבר עליה.
הבטחתי לתמוך בה שלא תיכנס למצב דיכאוני. התבשרה שיש לה בת ברחם אחרי שני בנים, המשפחה מאושרת. הלידה הייתה בקיסרי ועוד בתקופת הקורונה
ששולחים מהר הביתה. אושר המשפחה עלה על גדותיו.
אחרי חודשיים באה לבקר אותי עם התינוקת ועציץ בידה, שמחה אותי מאד.
שתינו קפה ופתאום אומרת: "שכחתי להיות בדיכאון". כמובן שתמכתי בה  בתזונה ותוספים שתתחזק אבל המשפט הזה נחרט לי בזיכרון "שכחתי להיות בדיכאון" .

מקרה נוסף:

עלי לציין שאני מכירה את המשפחה שנים רבות.
לידת ילד שני. הכול עבר בסדר. כעבור חודשיים האימא היגיע לבית הבת להביא אוכל שבישלה. רואה את הבית מבולגן, התינוק בוכה והיא לא ניגשת אליו, כלים מלוכלכים על השולחן ובכיור, הבת שוכבת על הספה בוכה
ובוהה בתקרה.
האימא הבינה את המצב. התקשרה אלי ואמרה: ,אני מביאה את הבת שלי עכשיו אליך".
אני שואלת את הבת מה קורה? לא עונה, רק בוכה. נתתי לה מים ותמצית מרגיעה, עשיתי לה הילינג. נרגעה והחלה לדבר:  לא יודעת מה קורה לה. אין לה כוח ולא אכפת לה מהתינוק ומכול מה שקורה סביבה. לא מתרחצת,
החלב נוזל על בגדיה. הסברתי לה מה שהגוף חווה אחרי הלידה שעדיין לא חזר למצבו המאוזן.
אם היא לא תוכל ותשתה המצב שלה יחמיר ותופנה לטיפול פסיכיאטרי ויכולה להגיע לאשפוז. משהו זעזע אותה. שאלתי שאלות על כעס כלפי מישהו, אין.
הזלפתי לה כמה טיפות של פרחי באך. ככה הרגעתי אותה. החלטתי לעשות דמיון מודרך מותאם למצבה. נרגעה. התיישבה על המיטה רגועה לגמרי ואמרה: "אני רעבה".
הזמנתי אותה כעבור יומיים להתאים לה טיפול תומך מלא.
תכנית תזונה לחיזוק הגוף והנפש.
כעבור 3 שנים התווסף ילד שלישי למשפחה. אין דיכאון. תמכתי בה כל חודשי ההיריון שלא תגיע למצב מרוקן אחרי הלידה.

תוספי מזון חיוניים לחיזוק מערכת החיסון ולחזרת הגוף לאיזון:

• אבץ 50 מל"ג
• ויטמין D 2000 ואף יותר
• חומצות אמינו (לא של ספורטאים)
• B קומפלקס שכולל B12 או B12 בנפרד
• ברזל עדין (שלא גורם לעצירות)
• ויטמין C 500 או 1000
• חומצה אמינית GABA

תזונה:
קווקר כדייסה בבוקר (משחרר סרוטונין) או להוסיף לשיק פירות שהתזונה תכלול ירוקים מכילי ויטמינם ומינרלים + לימון + שמן זית.

חלבון: לפחות שתי ביצים ביום הכרחי לחזרת הגוף לאיזון.

טיפים:
אווירה נעימה בבית: פרחים, מבער עם שמנים, מוזיקה נעימה שמתנגנת,
מנורת מלח שדולקת כל הזמן תורמת לאווירה, לצפות  בסרטים מצחיקים וכל
דבר שעושה טוב לנשמה,
ערב בילוי עם הבעל פעם בשבוע מחוץ לבית או בילוי עם חברות (אחרי הקורונה).
הכינו אוכל למספר ימים.